בעידן שבו כולם מדברים על חדשנות, טכנולוגיה ובינה מלאכותית, קל לשכוח שהכישורים החשובים באמת לא נמצאים בביטים, אלא באנשים. בהרצאה מעוררת השראה, אנושית ומחוברת למציאות הישראלית, ענבל אריאלי מזמינה ארגונים לעצור לרגע, להסתכל פנימה ולהבין שהחדשנות שכל העולם מחפש כבר קיימת אצלם: בתרבות, באנשים, ובישראליות. יחד נצא למסע שמתחיל בילדות הישראלית, מהחופש לשאול שאלות, דרך אלתור, אחריות ועצמאות מגיל צעיר, וממשיך אל עולם העבודה של היום. דרך סיפורים אישיים, מחקר ודוגמאות מהחיים הארגוניים, נבחן איך ׳חוצפה׳ במובנה החיובי: סקרנות, אומץ לשאול, אלתור, אחריות ויכולת לפעול גם בתנאי אי ודאות, הפכה ליתרון אנושי משמעותי בעידן הנוכחי. ​כישורים אלו, המוגדרים על־ידי הפורום הכלכלי העולמי ככישורי העתיד החיוניים ביותר, כבר קיימים בארגון שלכם. אריאלי תעזור לכם לזהות אותם, ולהבין איך להשתמש בהם. זו הזמנה להיזכר מה מיוחד בדרך שבה אנחנו חושבים, עובדים ופועלים, ואיך אפשר לקחת את הישראליות הזו, על הישירות, החוסן והאנושיות שבה, ולהפוך אותה למקור של תקווה, חיבור ומוטיבציה לפעול בתוך הארגון. ההרצאה מבוססת גם על התובנות והסיפורים מתוך ספרה המצליח של אריאלי ׳חוצפה - הסודות הישראלים ליזמות גלובאלית׳ (ידיעות ספרים), ומחברת בין חוויות חיים, מחקר, ופרקטיקה יומיומית בארגונים גדולים ומורכבים. תובנות מרכזיות | שאלות מפתח למה החדשנות שכל העולם מדבר עליה היא קודם כל אנושית, ולא טכנולוגית? אילו כישורי עתיד הפורום הכלכלי העולמי מזהה כחיוניים, איך משיגים אותם? איך לחיות ולעבוד במציאות של "גם וגם": גם ביקורתיות וגם אופטימיות, גם אינדיבידואל חזק וגם צוות? מה אפשר ללמוד מהילדות הישראלית על סקרנות, עצמאות ויכולת פעולה בעולם של אי־ודאות? למה אומץ לשאול שאלות ויכולת לא לדעת את כל התשובות הם יתרון ניהולי? כיצד מבט מחודש על הישראליות היומיומית מחזיר לארגון חיבור, גאווה, תקווה ומוטיבציה לפעול?