מה בן רוטנברג עשה בניסוי
בן רוטנברג, יועץ ומטמיע בינה מלאכותית בארגונים, פרסם בלינקדאין הודעה פיקטיבית שלפיה הוא הוכתר לאלוף ישראל במשחק הקלפים טאקי לשנת 2026. הפוסט כלל תיאור מפורט ובדוי של גמר דרמטי, כולל שמות יריבים ותוצאה מדויקת.
תוך שעה, מנוע החיפוש של Perplexity כבר דיווח על "הניצחון", ובהמשך היום גם החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית של גוגל עשה זאת. השורה הבדויה הפכה לעובדה שמנועי בינה מלאכותית הציגו למשתמשים שחיפשו מידע עליו.
למה זה משנה: הביקורת על שיחת ה-GEO
רוטנברג ציין שהמניע לניסוי היה פוסטים רציניים מדי שראה בלינקדאין על GEO, אופטימיזציה למנועי תשובה מבוססי בינה מלאכותית. הוא רצה להדגים שמדובר במנגנון שברירי, שכרגע כדאי להתייחס אליו בזהירות רבה.
הוא גם לא הראשון שעושה את זה. בפברואר כתב ב-BBC פרסם עמוד רשת שהכריז עליו כאלוף עולם באכילת נקניקיות, וזכה לתוצאות דומות בחיפושי ChatGPT.
מה קרה כשהוא המשיך את הניסוי
בפוסט המשך, רוטנברג הוסיף פרטים ואף ביקש מהקהל עזרה בלייקים ותגובות, כדי לבדוק אם מעורבות חברתית מזרזת את האינדוקס. הוא גם הגיש לינק לעמוד נסתר באתר שלו לאינדוקס בגוגל, כדי להאיץ את התהליך.
בעדכון מאוחר יותר הוא דיווח ש-Gemini, גוגל ו-ChatGPT קראו גם את הפוסט השני, וכעת הם מזהים נכון שמדובר בניסוי דיגיטלי לבחינת מודלים, ולא בעובדה אמיתית. Perplexity, לעומת זאת, המשיך להאמין לסיפור.
מה זה אומר לעסקים ולמותגים
הניסוי מדגים בעיה מעשית: מידע לא מדויק או אפילו בדוי יכול להופיע כעובדה בתשובות של מנועי בינה מלאכותית, לפני שמישהו בודק או מתקן אותו. עבור עסקים, זה אומר שהמוניטין הדיגיטלי שלהם תלוי גם במה שמנועי בינה מלאכותית "מחליטים" לדווח עליהם, לא רק במה שכתוב באתר הרשמי.
מנהלים שמשקיעים ב-GEO ובניראות במנועי בינה מלאכותית צריכים להביא בחשבון שהמנגנון עדיין לא בשל, ושדרוש מעקב שוטף כדי לזהות ולתקן מידע שגוי לפני שהוא מתבסס כ"עובדה" בעיני משתמשים.