דורון צור הוא תסריטאי, יוצר תוכן ומוביל תהליכי AI בחברת Overwolf. הוא אחד מהיוצרים הבולטים בישראל שמיישם כלי AI בעבודה היומיומית, ובפוסט אחרון הוא שיתף כיצד הפך תהליך טכני חוזר לפעולה כמעט מיידית.
מה דורון צור שינה בתהליך יצירת התוכן שלו
בזמן עבודה על טריילר לסדרה, צור נדרש להמיר מספר רב של תמונות מהעולם האמיתי אל סגנון חזותי בדיוני שיצר. עד לאחרונה כל המרה כזו דרשה ממנו להעתיק פרומפט קבוע, להדביק דף סטייל שמסביר למודל את הסגנון הרצוי, להוסיף את התמונה וללחוץ על כפתור. עניין של כשתי דקות לכל תמונה.
הבעיה לא הייתה באיכות התוצאה אלא בכמות. כשמייצרים פרק שלם של סדרה, מדובר בעשרות ומאות תמונות, וכל שתי דקות מצטברות לשעות של עבודה חוזרת.
למה workflow קבוע עדיף על פרומפט שחוזר על עצמו
אחרי השתתפות בסדנה של Figma Weave בכנס Creatives & Conversions בתל אביב, צור הבין שיש דרך פשוטה יותר. במקום להריץ את אותו רצף ידני בכל פעם, אפשר לבנות workflow אחד שמכיל מראש את הפרומפט, את דף הסטייל ואת כל ההגדרות.
ההבדל המהותי הוא בין משימה שמבצעים מחדש בכל פעם לבין תהליך שנבנה פעם אחת וממתין מוכן לשימוש. ברגע שכל ההוראות ארוזות, נשאר רק להזין את התמונה ולקבל תוצאה.
איך Figma Weave הפך תהליך של שתי דקות לעשר שניות
בעזרת Figma Weave בנה צור workflow שמכיל את כל פרטי ההמרה ומחכה לו זמין באתר. כך הפך תהליך של כשתי דקות לפעולה של כעשר שניות, בלי לוותר על השליטה בסגנון או באיכות.
החיסכון נשמע קטן עד שמכפילים אותו במאות פעמים. עבור יוצר שעובד על פרויקט גדול בעיקר בשעות הערב ובסופי שבוע, קיצור כזה הוא ההבדל בין פרויקט שמתקדם לבין פרויקט שנתקע. האוטומציה לא משנה את התוצאה הסופית, היא מסירה את החיכוך שמאט את העבודה.
מה זה אומר ליוצרים ולצוותי תוכן
הלקח שצור מציג רלוונטי הרבה מעבר להמרת תמונות. כל משימה יצירתית שחוזרת על עצמה באותו אופן היא מועמדת לאוטומציה, וכלים חזותיים כמו Figma Weave מאפשרים לבנות תהליכים כאלה בלי ידע בתכנות.
השאלה שיוצרים וצוותי תוכן צריכים לשאול היא לא רק איזה כלי AI לבחור, אלא אילו פעולות הם חוזרים עליהן שוב ושוב. שם, ברצף החוזר, מסתתר רוב הזמן שאפשר להחזיר ליצירה עצמה.