אורית ליטמנוביץ שיבר היא יוצרת תוכן ומרצה בתחום AI וקריאייטיב. בפוסט שפרסמה ב-LinkedIn, היא מתארת תהליך יצירת פרסומת עבור המכון לחוסן דמוקרטי בית ברל, שנוצרה בתנאים לא פשוטים: שבועיים לתוך המלחמה באיראן, ילדים ברקע, טיימליין תקוע ותחושה ברורה שהדברים לא זורמים.
מהו תהליך Double Diamond בעבודת קריאייטיב עם AI?
אורית עובדת לפי שיטת Double Diamond, מודל עיצוב שמחלק את תהליך הקריאייטיב לשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון מבינים: מחקר, רפרנסים, זיקוק שפה ובניית סטוריבורד. בשלב השני יוצרים. היא מתרגמת את זה בפשטות: קריאייטיב זה לנשום פעמיים, פעם אחת להבין ופעם שנייה ליצור.
כשמשלבים AI בתהליך, כל שלב מקבל תמיכה שונה. במחקר ובזיקוק השפה ה-AI עוזר להאיץ ולמקד. בשלב היצירה הוא מייצר נכסים (assets) בכמות ובמהירות שבעבר לא הייתה אפשרית. על הנייר, זה נשמע כמו פתרון לרוב בעיות הקריאייטיב.
מה קורה כשהמתודולוגיה לא מספיקה?
אורית הכינה הכל לפי הספר: מחקר, רפרנסים, רשימת פרומפטים מוכנה. ועדיין, הטיימליין עמד והסרט לא התקדם. זו הייתה ההכרה הלא נוחה שלה: גם כשעובדים עם AI ועם מתודולוגיה מובנית, אפשר להיתקע דווקא בשלב שבו צריך ליצור.
חסם יצירתי לא נעלם רק כי יש תהליך. הוא קיים גם כשיש כלים, גם כשיש ניסיון וגם כשיש מועד אחרון לוחץ. ההבנה הזו היא נקודת מפנה חשובה לכל מי שעובד עם AI בתהליכי יצירה.
שיתוף פעולה כפתרון לחסם יצירתי
במקום לנסות לייצר טוב יותר, אורית עשתה מהלך אחר. היא מצאה יוצר מנוסה שיוכל לייצר כמות גדולה של נכסים בזמן קצר. שיתוף הפעולה פתח את הפקק, לא כי הכלים השתנו, אלא כי הצד האנושי שבתהליך קיבל תגבור.
גם לאחר שמצאה כיוון, הצעד הבא לא היה ליצור מחדש. הוא היה לוותר על הטיימליין שלה, לעבור לראף-קאט שיצר העוזר ולעשות רק דבר אחד: לחתוך, לדייק, לבחור.
הבחירה היא הלב של קריאייטיב חזק
הסיום של הסיפור הוא גם ההצהרה המרכזית של אורית: הסרט הזה הוא לא הסרט הכי טוב שיכולתי ליצור, הוא הסרט הכי טוב שיכולתי לבחור בזמן שהיה לי. בתהליך שבו AI מייצר עשרות גרסאות, הבחירה הפכה מצעד טכני ללב ומהות העבודה.
קריאייטיב חזק, לפי אורית, לא שייך למי שמייצר הכי הרבה או הכי מהר. הוא שייך למי שבוחר הכי מדויק, גם כשאין בחירה מושלמת, גם כשהזמן לוחץ וגם כשהתנאים רחוקים מאידיאל.