רודריגו גונזלס, מומחה אסטרטגיה דיגיטלית, מתאר מהפכה שקשה לראות אותה מבפנים: המעבר מעידן ההסברה לעידן ה-AIO. אם בעבר ניסינו לשכנע אנשים, כיום אנחנו מנסים להשפיע על שכבת התיווך האלגוריתמית שקובעת עבורם מהי המציאות.
מהי שכבת התיווך ולמה היא קריטית?
הדור הקודם של פעילות ההסברה התבסס על דוברים, ראיונות תקשורתיים וקמפיינים ברשתות החברתיות. כיום, רוב האנשים אינם מגיעים למידע באופן ישיר, אלא דרך מתווכים אלגוריתמיים: פיד החדשות, מנוע החיפוש, ומודלי שפה גדולים כמו ChatGPT וג'מיני. מי שמצליח לעצב את הנתונים שהמודל "בלע" בזמן האימון, מעצב בפועל את מה שמיליארדי משתמשים יקבלו כתשובה.
זהו ההבדל המהותי בין SEO לבין AIO. SEO שואל: איך נופיע גבוה בתוצאות החיפוש? AIO שואל: מה יגיד ה-AI כשישאלו אותו על הנושא שלנו?
למה המהפכה הזו קורית דווקא עכשיו?
המודל הכלכלי של העיתונות קרס. כשמנועי AI נותנים תשובות במקום קישורים, אין טראפיק לאתרי חדשות ואין תמריץ לייצר תוכן עיתונאי איכותי. הוואקום שנוצר מתמלא במהירות ב-News Slop: תוכן זול, לעיתים קרובות שגוי, שמיוצר בכמויות גדולות ומאמן בפועל את מודלי ה-AI הבאים.
מדינות ושחקנים שמבינים את הדינמיקה הזו פועלים כבר עכשיו ליצור נפח תוכן מכוון שישפיע על תוצאות מנועי ה-AI. ישראל, לפי גונזלס, פועלת בתוך המבנה הכלכלי החדש הזה ומנסה לנצל את חוקי המשחק לטובתה.
הסיכון: כשה-AI הופך לגורם האמת
המעבר הזה טומן בחובו סיכון ממשי. אנחנו עוברים ממצב שבו אמת נמדדת לפי מקורות ניתנים לאימות, למצב שבו "האמת" היא פשוט מה שה-AI אמר. זה מוביל להשטחה של מורכבות עובדתית ולביטול מעשי של מקורות ראשוניים.
ככל שמנועי ה-AI נהיים לנקודת הכניסה העיקרית למידע, כך הנדסת התוכן שמזינה אותם הופכת לכוח פוליטי ותרבותי של ממש. גונזלס מדגיש: ככל שהנדסת התודעה מלמעלה הופכת מתוחכמת יותר, כך עולה הערך של אמת מאומתת ומקורית.
האסטרטגיה הנכונה: שכבות משלימות, לא חלופיות
גונזלס ברור בנקודה אחת: פעילות AIO היא שכבה חיונית וחכמה, אך אינה יכולה לבוא במקום הפעולה הדיפלומטית והתקשורתית המסורתית. הנדסת תשתיות אינפורמציה חייבת לפעול במקביל לעבודה מול עיתונאים, גורמי קבלת החלטות ודעת קהל.
הטכנולוגיה מרחיבה את טווח ההשפעה, אך רק עומק האמת המאומתת ועוצמת הקשר האנושי יכולים לבנות אמינות לאורך זמן. AIO ללא תוכן אמיתי הוא תשתית ריקה.